כלב זקן, טריק חדש – כלום ניתן לתבוע זר המעורב בהפרת חובות אמונאות במסגרת הליך חדלות פירעון?

בעניין Re Gamenation (UK) Ltd ביקשו מפרקיה של חברה לתבוע בגדר הליכי הפירוק את הדירקטורית שלה בטענות להפרת חובות אמונאות כלפי החברה וגם את מי שסייעה לה בכך. בית המשפט נדרש אפוא, כעניין תקדימי כפי הנראה, לשאלה אם אפשר לעשות זאת במסגרת הליכי הפירוק – שאלה שיש לה חשיבות מעשית לא מבוטלת. רשימה זו בוחנת אם הדבר אפשרי בדין הישראלי במסגרת החקיקה העדכנית, ומצביעה על קושי בלתי צפוי בנדון.

עושר השמור לבעליו – חבות המסייע לניצול הזדמנות עסקית ביחס לרווח של האמונאי המפר

נקודתנו ממשיכה להעמיק חפור בנושא של אחריות הזר המעורב בהפרת חובת אמון, והפעם – בעזרת פסק דין קשה בעניין Hotel Portfolio II UK Ltd v. Ruhan. בית המשפט לערעורים באנגליה קבע בו, כי אדם שפעל מטעמו של דירקטור וסייע לו להפיק רווח מהזדמנות עסקית של החברה תוך הפרת חובת האמון לחברה, לא יחוב חשבון בגין הרווח של הדירקטור המפר אלא רק בגין רווחיו שלו. רשימה זו בוחנת את מצב הדין בישראל לנוכח פסיקה זו. בסופה – תזכורת חשובה.

שני חברים יצאו לדרך – שלילת רווח מִשותף שהעביר נכס מתכלה לעסק מתחרה

בעניין Mochkin v. Klein (No. 2) נדרש בית המשפט לאמוד את היקף השלילה של רווח שעשה שותף, אשר הפר חובת האמון לשותפות בהקמת עסק מתחרה. האתגר המיוחד שניצב בפני בית המשפט, ואשר על החידוש שבו נעמוד הפעם, נבע מכך שהרווח עדיין לא מומש במלואו והוא צמח בקשר לנכסים שהלכו ואיבדו מערכם במרוצת הזמן.

יש מקום לשניים על עמוד החשמל – חילוט פלילי וסעד אזרחי בגין כספי שוחד

בפסק דין חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (מס' 242) נידון אחד מספיחיה של מסכת השוחד הגדולה בחברת החשמל, שעודנה מתנהלת בבתי המשפט. חברת סימנס העבירה כספים לתשלום שוחד לבעלי תפקיד בחברה, וחלקם הגיעו לידי דן כהן, שכיהן בה כדירקטור. הוא הורשע לפי הסדר טיעון, ובגדר גזר הדין חולט חלק מהשוחד שקיבל. כעת תובעת אותו החברה בגין מלוא סכום השוחד. כהן שלח הודעת צד ג' נגד המדינה ביחס לסכום שחולט, אולם סגן הנשיא שינמן פסק כי יש לסלק את ההודעה על הסף. רשימה זו דנה בהיבטים של דיני האמונאות החלים על המקרה, ובוחנת אם יש בהם כדי לשנות את התוצאה.

מעורבות חברתית – אחריות של דירקטור וחברה בגין מעורבותה בהפרת חובות אמונאות של דירקטורים בחברה אחרת שנתפסה בהעלמת מס

לאחרונה דווח בעיתונות על פשרה מתרקמת בבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בבנק הפועלים בקשר לפרשה מסועפת של העלמת מס באוסטרליה, שהוא ובנק דיסקונט הסתבכו בה שלא בטובתם. זו הזדמנות נאה לעסוק בפסק הדין בערעור באוסטרליה בעניין BCI Finances Pty Limited (in liq) v. Binetter, שבו נידונו הפרת חובות האמונאות של נושאי משרה בחברות שהעלימו מס ואחריותן של חברות נוספות שסייעו להן בכך – שני היבטים שיש להם השלכה גם לדין הישראלי.

אלף קוני למל – הליך מעין-נגזר לחילוט פלילי ונפקותו לאכיפה אזרחית של טוהר המידות

בעניין מדינת ישראל נ' הירשמן גזר השופט וינוגרד את דינם של המורשעים בפרשת הונאה עצומת מימדים, שבה עמותות של קהילה חרדית קיבלו מהמדינה במירמה לפחות 24 מיליון ש"ח בגין לפחות אלף תלמידים פיקטיביים. גזר הדין כולל צו לכמה עיריות לחילוט מבנים שהעמותות הקימו על מקרקעין שלהן, וכן צו משלים לחילוט בידי המדינה, כגיבוי למקרה שהצו הבסיסי ייכשל. נקודתנו עוסקת בצעד הזה, שעשויה להיות בו הבטחה לגבי סעדים אזרחיים נגד אמונאים מפרים ועוזריהם בשלטון המקומי.

העמקת הגוויה – שלילת רווח מלאה בגין סיוע לנטילת הזדמנות עסקית

בית המשפט העליון באוסטרליה פסק לפני ימים אחדים בסוגיה עקרונית בנושא של שלילת רווח בעקבות הפרת חובת אמון של נושאי משרה, אשר העבירו פעילות עסקית של מימון לוויות לחברה מתחרה. בפסק דין Ancient Order of Foresters in Victoria Friendly Society Limited v Lifeplan Australia Friendly Society Limited תיקן בית המשפט העליון את פסיקתה של ערכאת הערעור והרחיב את היקף השלילה למלוא שוויה של הפעילות העסקית, ובכלל זה גם רווחים עתידיים שצפויים בגדרה. רשימה זו עומדת על הגיונה של הפסיקה לנוכח הדין בישראל.

אי המטמון – תביעת חשבונות מבעל שליטה ודירקטור בחברה פרטית זרה

בפרשת סאדק נ' הורביץ חברו שלושה יזמים להקים קרן גידור באמצעות חברות שהקימו באיי הים. כחלוף כמה שנים של שגשוג וגם קשיים גילה התובע, שהיה "המשקיע הפסיבי", שהספינה הפליגה בלעדיו. את עלבונו תירגם לתביעה למתן חשבונות נגד מי שהיה בעל מניות עיקרי, דירקטור והרוח החיה במיזם. כך נדרש בית המשפט לשאלות מעניינות באשר לדין החל, התנאים למתן חשבונות ויסודות העילה הנדרשים לכך כלפי בעל מניות ודירקטור, ובהן נעסוק הפעם, לצד כמה תקלות בהתדיינות שפגמו כנראה בתוצאה.

ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

פסק הדין בפרשת אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן עוסק בתרחיש שבו אנשי מפתח בחברת הזנק בראשית דרכה נוטשים אותה לטובת חברה צעירה יותר עם חלומות וורודים יותר. כאשר המהלך כרוך בניצול הזדמנות עסקית של החברה הראשונה אפשר להבין את תיסכולם של הנותרים מאחור, אך תירגומו לסעד משפטי מתברר כאתגר לא פשוט. רשימה זו בוחנת את המענה המקורי שנתן לכך השופט אלטוביה בין הכללים החשובים שקבע להתנהלות תקינה בתחום דינמי זה ואת הטלת האחריות על מי שגרם להפרת חובת האמון.

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.