הרועץ המשפטי – אחריות עורך דין המעורב בהפרת חובת אמון של הדירקטוריון

נקודתנו חוזרת לתרחיש שעסקנו בו אך לאחרונה, ובו דירקטורים מחליטים להקצות מניות בחברה, כאשר לכך נלווית תכלית זרה – להשפיע על הרכב האספה הכללית ועל זהות בעלי השליטה בחברה. בפרשת TMO Renewables Ltd v. Yeo צורף לדירקטורים הנתבעים גם עורך הדין של החברה, שסיפק לדירקטוריון ייעוץ משפטי לביצוע המהלך, ובו נעסוק בקצרה הפעם.

הפרעת אישיות – אחריות נושא משרה בגין הפרת פסק דין שניתן נגד החברה

בעניין אלכסנדר אורן בע"מ נ' כהן הטיל בית המשפט העליון אחריות על מנהלת בחברות פרטיות, אשר ביוזמתה ובניצוחה נמנעו במשך שנים רבות מלקיים חיובים שנפסקו נגדן. אחריותה הושתתה על הדוקטרינה של איסור שימוש לרעה בזכות כמופע של הפרת חובת תום הלב. זאת, תוך שבית המשפט מדגיש כי מדובר באחריות אישית בלא הרמת מסך. טורדנית-כפייתית כדרכה, נקודתנו בוחנת עד כמה פסק הדין מתיישב עם מושג האישיות המשפטית של החברה, ואינה מוצאת מרגוע לנפשה.

אופסייד סטורי – מדוע לא תוכר תביעה נגזרת בעמותה?

בפסק דין מאירי נ' התאחדות לכדורגל בישראל דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם ההתאחדות לכדורגל נגד יו"ר ההתאחדות לשעבר, אבי לוזון, ובכירים נוספים בה בטענה כי גרמו להתאחדות להעביר לקבוצות כדורגל כספים מעבר ליכולתה הכספית. זאת, בנימוק שלא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לנוכח פרשנות של חוק העמותות, שאינו מסדיר תביעה נגזרת, ואופייה של ההתאחדות כגוף בעל מאפיינים ציבוריים. רשימה זו עומדת על נקודות קושי בפסק הדין, המציעות כי תביעה נגזרת בעמותה קיימת בדין הישראלי כעניין הכרחי, למעשה.

נזק חלוקתי – אחריות רואה חשבון לנזק מחמת חלוקת דיבידנד

בעניין BTI 2014 LLC v. Pricewaterhousecoopers LLP נתבעים רואי חשבון בטענה שהתרשלו בביקורת החשבונות של חברה ועקב כך חולק דיבידנד שלא כראוי. בדונו בבקשת סילוק על הסף שהגישו, נדרש בית המשפט בין היתר לשאלה אם סכום הדיבידנד שחולק מהווה כשלעצמו נזק בר-תביעה. בסוגייה זו נחלקו בתי המשפט בישראל לאחרונה, ובכך נעסוק הפעם.

ברכת המוצא – סעדים בגין נטילת הזדמנות עסקית של חברת הזנק במגזר ההייטק

פסק הדין בפרשת אינטגריטי תוכנה 2011 בע"מ נ' גונן עוסק בתרחיש שבו אנשי מפתח בחברת הזנק בראשית דרכה נוטשים אותה לטובת חברה צעירה יותר עם חלומות וורודים יותר. כאשר המהלך כרוך בניצול הזדמנות עסקית של החברה הראשונה אפשר להבין את תיסכולם של הנותרים מאחור, אך תירגומו לסעד משפטי מתברר כאתגר לא פשוט. רשימה זו בוחנת את המענה המקורי שנתן לכך השופט אלטוביה בין הכללים החשובים שקבע להתנהלות תקינה בתחום דינמי זה ואת הטלת האחריות על מי שגרם להפרת חובת האמון.

ראשון לציון מארש – לקראת תביעה נגזרת נגד משחד ומשוחד בשלטון המקומי

גזר דין שניתן בהתאם להסדר טיעון בבית משפט השלום בראשון לציון אינו מעסיק את הבלוג ואת קוראיו בדרך כלל, אך לא כך הפעם. בעניין מדינת ישראל נ' אמסלם הרשיע השופט ארניה את הקבלן יצחק אמסלם בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם עו"ד רועי בר, שהיה היועץ המשפטי החיצוני לעיריית ראשון לציון ובמקביל הועסק על-ידי אמסלם וטיפל בעניינים שלו ושל חברת הבנייה אלמוג שבבעלותו. לצד עונשים נכבדים שהוטלו על השניים עומדות כלפיהם וכלפי החברה עילות אמונאיות חזקות למדי. מימושן של עילות כאלה נגד משחדים ודומיהם חיוני מאי-פעם במאבק נגד השחיתות השלטונית.

נאמנים פצעי אוהב – ניגוד עניינים, תום לב ושיקולים זרים בהפרת חובת אמון

בבג"ץ זיאדה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית קבע בית המשפט העליון, כי הממונה על הרכוש הנטוש באיו"ש חב חובת אמון לבעלי מקרקעין נטושים, שאותם הוא מחזיק בבעלותו לטובתם, בדומה לנאמן. הלה נקט צעדים נמרצים במיוחד לבניית בתי מגורים עבור מתיישבי עמונה, אך נפסק כי הוא לא הפר בכך את חובת האמון שלו לבעלים הנפקדים. לאחר שרשימה קודמת עמדה על חידוש הלכה חשוב בקביעת חובת אמון, רשימה זו מצביעה על קשיים בניתוח ההפרה לנוכח השיקולים הזרים שהדריכו את הממונה. סוגייה זו מתעוררת לעתים לגבי דירקטורים ועובדי ציבור הנתונים להשפעות חיצוניות, ומכאן חשיבותה העקרונית.

צ'או צ'אושסקו – גילוי, חשבון, פיצויים והשבה בעקבות ניצול הזדמנות עסקית של חברה

עניין תגר נ' יעקבי נדרש לניצול הזדמנות עסקית של חברה במסגרת מסכת שכונתה "פרשת רומניה". חברה פרטית לעיבוד שבבי התקשרה בעסקת תיווך עם חברה רומנית לביצוע עבודות ברומניה, בשעה שאחד משני בעליה ומנהליה של החברה נמנה עם בעלי החברה הרומנית. פסק דינה של השופטת רונן מכיל קביעות מעניינות לגבי חובת הגילוי ואישור של פעולה נגועה וכן לגבי הסעדים בעקבות הפרת חובת האמון. נקודתנו, כהרגלה, בוחנת קביעות אלה בעין ביקורתית.

הנשר והכריש – נושא משרה המקבל תשלום מבעל השליטה: הסעדים

רשימה זו ממשיכה את הדיון בפרשת דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שבה נקבע כי אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה תשלום המסכל את מדיניות התגמול בחברה ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה. תשלום זה, בדומה לתשלום שוחד, גרם לנושאי המשרה להיות שרויים בניגוד ענינים וכך להפר את חובת האמון שלהם. לאחר שרשימה קודמת עסקה בבסיס להטלת האחריות על נושאי המשרה ובעל השליטה, רשימה זו מתמקדת בסעדים הרלוונטיים ובמרכזם השבה בעשיית עושר ולא במשפט וחשבון בדיני אמונאות.

קורבן חגיגה – שיקול דעת עסקי וחובות הזהירות של נושא משרה ובעל שליטה

בין הנושאים שנידונו בפרשת ורדניקוב נ' אלוביץ' נמנות גם קליטתו החגיגית של כלל שיקול הדעת העסקי בדין הישראלי וחובת הזהירות של בעל שליטה. לכך קדמה ביומיים החלטה בענין מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ. הנשיאה נאור דחתה בה בקשה לדיון נוסף, שהגישה המבטחת של הדירקטורים אשר חויבו בגין הפרת חובת הזהירות בפסק דין תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ'. רשימה זו בוחנת התפתחויות אלה ועד כמה ניתן לחגוג לאורן.