שלילי חלש – עניין אישי "שלילי" בעידן חובת ההגינות

בעניין פנדה יישומי מסחר בע"מ נ' להב קבע השופט עלי במחלקה הכלכלית בחיפה, כי דירקטור בחברה פרטית רשאי להשתתף בישיבת דירקטוריון, שבה יידון שכרו של שותפו לבעלות בחברה ועמיתו לכהונה בדירקטוריון, למרות שהיה לו עניין אישי "שלילי" בהחלטה לנוכח סכסוך מר ביניהם. ההחלטה מחזירה לחיים מושג שהעסיק את בתי המשפט בארץ בעבר עד שנראה שגווע, אלא שביני לביני חלו שינויים טקטוניים בנוף המשפטי בעקבות פסיקה מכוננת ביחס לחובת ההגינות בחברה. אלה מחייבים דיון מחודש במושג העניין האישי וביישומו.

זוקף כפופים – האם נושא משרה בחברה פרטית קטנה חב חובת אמון לבעל מניות מסוים

בשני פסקי דין שניתנו בסמיכות זמנים נדרש השופט שרביט לאחרונה לחובת אמון של נושא משרה ב"חברה פרטית קטנה" כלפי בעל מניות מסוים. בעניין צור נ' אמפיריקל הייר בע"מ הוא התייחס לרעיון זה בתור "שאלה", ובעניין ל.ח. פנסו השקעות בע"מ נ' ל.ג. זלמן ארן 40 חולון בע"מ הוא קבע שנושאי משרה חבו ואף הפרו חובה כזו. לרעיון זה יש סימוכין בפסיקה קודמת, כך שהוא נחזה כהלכה קיימת, אך הדבר אינו מקהה את היותו מוקשה ביותר.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו – אימתי קמה חובת אמון כלפי בעל מניות ובכלל

בעניין Kelly v. Baker טען בעל מניות, כי דירקטורים בקבוצת חברות משפחתית הפרו כלפיו חובת אמון בכך שלא נתנו לו גילוי מלא על עסקה שבה רכשו את החברה מידי בעלי מניותיה (MBO – Management Buyout). בדחותו את התביעה, נדרש בית המשפט לשתי סוגיות שיש בהן עניין גם בדין הישראלי: אימתי נוצרים יחסי אמונאות וחובת אמון בכלל, ומתי חבים דירקטורים חובת אמון לבעל מניות בפרט. בכך נעסוק הפעם.

Livin' La Vida Loca – מחילה ומחיקה של תביעה נגזרת וכיצד לאשר עסקת בעל עניין בחברה ציבורית

בעניין אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ נ' חכמי (מס' 25, 26) הורה השופט אלטוביה על מחיקת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברה הציבורית, הבן, ג'ורג'י אקירוב, ודירקטורים שלה ביחס לעסקה של החברה, שהיטיבה עם הבן במשך שנים מבלי שאושרה כדין. זאת, לנוכח עסקה חדשה, שנועדה להסדיר את העניין וצלחה את כל שלבי "האישור המשולש" לפי חוק החברות. רשימה זו עומדת על כמה היבטים בפרשה, שלא נטענו כנראה ולא נידונו, אולם יש להם השלכה על הדין הכללי בנושא מעבר לפרשה עצמה.

אין עבודה לזולתו – אימתי בעל מניות יהיה אמונאי החב חובת אמון

בעניין Lehtimäki v. Cooper קבע בית המשפט העליון באנגליה כי בעל מניות בחברה שפעלה כתאגיד צדקה הוא אמונאי החב חובת אמון, ומשכך, בית המשפט מוסמך להורות לו כיצד לפעול. לבסיס המשפטי לקביעה זו יש השלכות מעניינות לדין הישראלי – ביחס לזיהוי יחסי אמונאות, ביחס לחברות לתועלת הציבור וגם ביחס לבעלי שליטה – ובהן נעסוק הפעם.

תנו לשמש יד – חובת הגילוי בפנייה לבעלי מניות מהציבור

נקודתנו חוזרת לפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, שבו נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה. ברשימה קודמת עמדנו על כמה סוגיות במסגרת הכללית של הדיון המשפטי, ואילו הפעם נעסוק בקביעה מסויימת – כי "הגילוי לבעלי-המניות בקשר להצבעה באסיפה הכללית אינו צריך להתמקד באופן העבודה של הוועדה."

בזכות ההגינות – "הגינות מלאה" לעניין קיפוח ולעניין הפרת חובת אמון

בעניין מירוז נ' מסיאס נידונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה של קיפוח בחברת הזנק, שהייתה בשעתה חברה ציבורית אך עסקיה לא צלחו וסופה שהתדרדרה מדחי אל דחי. סגן הנשיא סוקול דחה את הטענה כי בפעולות לגיוס הון ובצעדים אחרים שנקטו הדירקטורים ובעל השליטה היה משום הפרת חובת אמון או קיפוח. בלא הפוגה של ממש מרשימה קודמת שעסקה בנושאים אלה, אנו שבים אליהם בקצרה, ולהבחנה שבית המשפט מאמץ בין שני סוגי הגינות ביחס אליהם.

חובות הלבבות – איסור קיפוח, תום לב וחובת תום לב של בעלי מניות

שתי פרשות מהעת האחרונה נדרשו לטענות בדבר חובות בעלי מניות בחברות פרטיות. בעניין טופז (יוכט) נ' יוכט דן בית המשפט העליון בהחלטות האספה לשנות זכויות הצמודות למניות, הכשיר אחת משמצא כי לא הפרה את חובת תום הלב, ופסל אחרת בקובעו כי הייתה מקפחת. בעניין מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ נקבע כי החלטה על גיוס הון שידלל בעל מניות נגועה בניגוד עניינים ועלולה להיות מקפחת. פסיקה זו מעוררת סוגייה קשה במיוחד ביחס לדרישת תום הלב בקשר לאיסור הקיפוח, והתפתחויות מאוחרות בישראל אף העצימו את הסבך המשפטי המאפיין אותה. רשימה זו מציעה דיון ראשוני בנושא, ומצביעה על נקודות הטעונות הבהרה.

ונאמן אתה לנכות מיסים – חובותיו של נאמן בתכנית הקצאת ניירות ערך לעובדים

בעניין נבון נ' סול צ'יפ בע"מ נידונה תביעה של עובד בחברת הזנק, שניירות ערך שלה הוקצו לו באמצעות נאמנות, אשר דרש להפעיל בעצמו את הזכויות כבעל מניות. בדחותו את התביעה תיאר בית המשפט דגם של נאמנות בתכניות הקצאת ניירות ערך לעובדים ובו שלושה נהנים: רשויות המס, החברה והעובד עצמו. רשימה זו עומדת על קשיים בדגם שהוצג, ומציעה דגם חלופי פשוט יותר, שבו רק העובד הוא הנהנה.

זה הגדול קטן יהיה – חובת הגילוי של דירקטור לבעלי מניות

בעניין זהבי נ' שפרעם טענו בעלי מניות בחברת הזנק לציוד רפואי שהדירקטורים הפרו את חובת האמון כלפיהם, שעה שנמנעו במודע ובמכוון מלמסור להם מידע מלא ומדוייק בדבר מצבה של החברה ושל המוצר שפיתחה, עד שזו הגיעה לפירוק מרצון. בדחותו את התביעה חידד סגן הנשיא כבוב את היקפה של הלכת קוט נ' עיזבון איתן בדבר חובת אמון אישית של דירקטור לבעל מניות, אשר טיבה בדין הישראלי אינו ברור לגמרי.