עושר השמור לבעליו – חבות המסייע לניצול הזדמנות עסקית ביחס לרווח של האמונאי המפר

נקודתנו ממשיכה להעמיק חפור בנושא של אחריות הזר המעורב בהפרת חובת אמון, והפעם – בעזרת פסק דין קשה בעניין Hotel Portfolio II UK Ltd v. Ruhan. בית המשפט לערעורים באנגליה קבע בו, כי אדם שפעל מטעמו של דירקטור וסייע לו להפיק רווח מהזדמנות עסקית של החברה תוך הפרת חובת האמון לחברה, לא יחוב חשבון בגין הרווח של הדירקטור המפר אלא רק בגין רווחיו שלו. רשימה זו בוחנת את מצב הדין בישראל לנוכח פסיקה זו. בסופה – תזכורת חשובה.

שנהיה בריאים – "חובת האמון הבנקאית" אינה חובת אמון

בעניין הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' גזונטהייט נדרש בית המשפט העליון לתביעה נגד בנק, שבה טען הלקוח, בין היתר, כי הבנק הפר כלפיו חובת נאמנות וחובת זהירות. השופט גרוסקופף ניצל את ההזדמנות כדי לעקור מן השורש טעות רווחת בפסיקה ובספרות המשפטית, והבהיר כי ביחסי בנק-לקוח רגילים הבנק אינו אמונאי של לקוחו ואינו חב לו חובת אמון. נקודתנו חוגגת את האירוע החשוב.

אילון, תעשה לי מחיר! – כיצד לאיין הפרת חובת אמון בחברה בהגינות מלאה

פסק דין בעניין Tesla Motors, Inc מסיים את ההתדיינות בערכאה קמא בפרשה אשר במרכזה ניצבת דמותו הססגונית של אילון מאסק, בעל השליטה, דירקטור ו"טכנו-קינג" של חברת טסלה. חרף קיומה של תשתית עובדתית שלא נסתרה, כי הלה פעל בניגוד עניינים והשפיע על דירקטורים בחברה בקשר לרכישת חברה אחרת, קבע סגן-הצ'נסלור סלייטס שהוא לא הפר את חובת האמון שלו. זאת, מכיוון שהמחיר שטסלה שילמה עמד בתקן "המחמיר" של הגינות מלאה. נקודתנו עומדת על יסוד זה של פסק הדין בהקשר הישראלי של "הגינות מלאה" בדיני החברות שלנו.

חלון משקיף לים התיכון – לקראת חידושי הלכה בדבר אישור של עסקת בעל שליטה בחברה ציבורית, תקני ביקורת לחובות נושאי משרה וגילוי מלא לבעלי המניות

בעניין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחה בית המשפט העליון מפי השופטת ברון ערעור על פסק דינה של השופטת רונן, אשר בתורה דחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בקשר לרכישת מניות הציבור בחברת אסם על ידי בעלת השליטה בה, חברת נסטלה. אגב כך הביע בית המשפט עמדות בשורה של סוגיות יסוד, אשר ככל שהן ישפיעו על הדין הנוהג הן ישנו אותו באופן דרמטי. רשימה זו מבקשת להפנות את תשומת הלב לכמה מהן.

חייב אדם לברך – חובת התקינות של נושא משרה בחברה, הגינות מלאה, ומה נותר מחובת האמון שלו?

רשימה זו חותמת את הדיון בפסק דין פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין, שבו דן בית המשפט העליון בחברה ציבורית, שנושאי המשרה ובעלת השליטה בה פעלו להגעתה לרשימת השימור בבורסה ואז לרכישת יתרת מניות הציבור. לצד הטלת אחריות על הנתבעים בשל הפרת חובת הזהירות, שבה עסקנו ברשימות קודמות (כאן וכאן), הביע בית המשפט העליון עמדה בכמה נושאים כלליים, אשר יחדיו מעצבים מחדש את אחריות נושאי המשרה בחברה. רשימה זו מציעה מתאר ראשוני של משטר אחריות זה, שאפשר לכנותו "חובת התקינות", ודנה בכמה מהשלכותיו.

הגינות מלאה זה לחלשים – כאשר דירקטור נגוע פועל משיקולים זרים

בעניין Coster v. UIP Cos דן בית המשפט העליון בדלאוור בחברה פרטית, שנקלעה למבוי סתום ששרר בין בעלי המניות, ונחלצה ממנו בהקצאת מניות לבעל מניות שהדירקטוריון חפץ ביקרו. נקבע כי הדירקטורים הפרו את חובת האמון שלהם, חרף העובדה שההקצאה הנגועה עמדה במבחן ההגינות המלאה. רשימה זו עומדת על עיקרי ההלכה, המעניינת כשלעצמה, ועל היבטים מערכתיים שפסק הדין מאיר בפסיקת המחלקה הכלכלית אצלנו.

גם זו לטובה – טובת החברה באישור עסקה נגועה והחובה להתחשב בנושים

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.

והיה המישור לעקוב – הפרת חובת הגינות של בעל שליטה בעסקה משולבת

בפסק דין מישורים השקעות נדל"ן בע"מ נ' בלוטרייך קבע סגן-הנשיא כבוב, כי בעסקה לרכישת שליטה בחברה ציבורית הפר הנתבע, שהוא בעל שליטה ודירקטור, את חובות ההגינות והאמון שלו, בהתאמה. זהו מקרה ראשון מסוג זה לאחר שנפסקה הלכת ברדיצ'ב נ' פויכטונגר, אלא שלנוכח טיעון חלקי ודיון חלקי, נותר תוכנה של חובת ההגינות סתום כבעבר, אם לא יותר מכך.

מכון התקנים – מהו הדין החל על רכישת מניות המיעוט בידי בעלת השליטה בחברה ציבורית?

בפסק דין עצמון נ' אסם השקעות בע"מ דחתה השופטת רונן בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור בחברת אסם בקשר לרכישת מניותיהם על ידי בעלת השליטה. המהלך אושר במנגנון "האישור המשולש" לפי חוק החברות, אשר שודרג כדי לעמוד גם במתכונת של הלכת Kahn v. M&F Worldwide Corp (“MFW”) הדלאוורית. לנוכח פגמים שנפלו בהליכי העיסקה נקבע כי יש לנקוט תקן ביקורת שהוא תקן ביניים, שלפיו יש לבחון אם המחיר בעיסקה חורג ממתחם הסבירות. רשימה זו עומדת על פגמים שנפלו בדיון המשפטי בפסק הדין.

כמה דינים כבר אפשר להמציא בכלל – דמותן החדשה של חובות ההגינות של בעל שליטה

בפסק דין ברדיצ'ב נ' פויכטונגר ביצע בית המשפט העליון מהלך שכמוהו רואים רק אחת לכמה דורות, או מאות. זאת, כאשר החליט לעצב את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה בתבנית חדשה, בנפרד מחובת האמון ומחובת הזהירות ותוך ביטול הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, כבסיס ליישום חובת ההגינות ביחס למכירת שליטה בחברה. רשימה זו עומדת על קווי המתאר של הדוקטרינה החדשה, ומצביעה על כמה השלכות מרחיקות לכת שיש לה לכאורה.