תגית: טובת החברה

גם זו לטובה – טובת החברה באישור עסקה נגועה והחובה להתחשב בנושים

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ דחה בית המשפט העליון תביעה של המנהל המיוחד של חברות בקבוצת חפציבה נגד שני בנקים בדרישה לבטל עסקות סיבוביות תמוהות ולהחזיר כספים לקופת הפירוק. במוקד הדיון ניצבה פרשנות הדרישה בסעיף 270 לחוק החברות, כי אישור עסקה נגועה יהיה "לטובת החברה". רשימה חגיגית זו עומדת על נקודות אור בפסק הדין לצד נקודות שנותרו עמומות, במיוחד ביחס לחובה להתחשב בנושים בגדר טובת החברה.

להמשיך לקרוא

מזמור לאזור – נושים, בעלי מניות וחובות אמונאות בסמיכות לחדלות פרעון

שני פסקי דין שניתנו בחודש שעבר עוסקים בסוגיה וותיקה וקשה: מהו הדין החל על החברה ועל האמונאים שלה כאשר החברה קרבה לחדלות פרעון? בענין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ אישר בית המשפט לבצע עסקה למכירת הנכס העיקרי של החברה לבעל השליטה, תוך שהוא שועה לרצון הנושים ומשעה את זכותם של בעלי המניות מהציבור לבחון אותה. בפרשת BTI 2014 LLC v. Sequana S.A. נקבע כי הדירקטורים, שחילקו לחברת-האם כמעט את כל היתרות של החברה למרות חבות אפשרית לנושים שלבסוף הכריעה אותה, לא הפרו את חובות האמונאות שלהם. רשימה זו מציינת נקודות משותפות ביחסם של בתי המשפט בישראל ובאנגליה לעיקום המרחב המשפטי באזור חדלות הפרעון.

להמשיך לקרוא

סרק, סרק – טובת החברה והגינות העסקה באישור עסקות נגועות

בפסק דין מולכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ביקש המנהל המיוחד של חברת חפציבה השקעות לחייב את בנק מזרחי טפחות לשלם 75 מיליון ש"ח מחמת מעורבותו בעסקה תמוהה בין שתי חברות אחיות בקבוצה. העסקה לא אושרה במנגנונים שקובע סעיף 270 לחוק החברות, ועל כן נידונה השאלה אם היא היתה "לטובת החברה". נקודתנו מבקרת את הפרשנות שנתן בית המשפט ליסוד זה, וטוענת כי זו הוראת סרק, שאינה קובעת תנאי מהותי בנוסף לדרישה הבסיסית, כי הגורמים המאשרים יקיימו את חובת האמון שלהם. בפרט, אין בהוראה כדי להסמיך את בית המשפט לבחון את תנאיה המהותיים של העסקה מבחינת הפגיעה בחברה או מבחינת הגינותה.

להמשיך לקרוא

הפיל שבחדר הדירקטוריון – טובת החברה וחובת הציות לחוק

דירקטוריון בנק לאומי אימץ לפני כמה ימים את המלצות הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה כדי לבחון את פרשת הלקוחות האמריקאים. הוועדה המליצה לסיים את הפרשה בפשרה לנוכח אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות, אך דחתה את הטענה בדבר הפרת חובת אמון של נושאי המשרה. דוח הוועדה מעורר כמה קושיות מעניינות. רשימה זו מתמקדת בנקודה עקרונית אחת החסרה בניתוח המשפטי שלה. בקובעה כי נושאי המשרה לא הפרו את חובת האמון שלהם מכיוון שלא העדיפו את טובתם האישית, הותירה הוועדה בלא דיון רכיב חשוב אחר של חובת האמון של נושא משרה – לפעול בתום לב לטובת החברה במסגרת החוק.

להמשיך לקרוא