מסעי גוליבר – עסקה נגועה בעולם לא סטרילי וקשר סיבתי לנזק

הסדר החוב בחברת צים היה עצום בהיקפו ובמורכבותו. השלמתו בהצלחה היתה חיונית לגורמים רבים בארץ ובחו"ל, וביניהם החברה לישראל, שהחזיקה בצים, ובעלי השליטה בחברה לישראל, שנשו בצים. בפרשת קראוסקופף נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ביקש בעל מניות בחברה לישראל להגיש תביעה נגזרת לנוכח העדר אישור למתכונת ההסדר הסופית ולנוכח פגמים בהליך גיבושו. הבקשה נדחתה, משקבע השופט כבוב שאין קשר סיבתי בין אלה לבין הנזק שנגרם לחברה, אך כעידוד למבקש ולדומיו על התרומה לחשיפת הפגמים פסק לו הוצאות בעין יפה. נקודתנו מבקשת להאיר כמה זוויות בפסק הדין שנותרו בלא דיון מספק.

לאחר שהחברה לישראל רכשה מהמדינה את מלוא הבעלות בחברת צים, נותרה בידי המדינה "מניית זהב" המקנה לה זכויות מיוחדות. החברה לישראל סברה שהדבר מכביד על הסדר החוב, ולכן פעלה נמרצות כדי לעקר את מניית הזהב, בסופו של דבר – ללא הצלחה יתירה. כעסקה שלבעל השליטה יש ענין בה נדרש להסדר החוב גם אישור האסיפה הכללית ברוב לא נגוע, אלא שהשתלשלות הדברים הביאה לכך שהאישור שניתן לא תאם את מתכונת מניית הזהב שהתגבשה לבסוף. המבקש טען אפוא, שוועדת הדירקטורים שטיפלה ביישום ההסדר פעלה בלא סמכות, וכן טען שעבודת הוועדה היתה לקויה מחמת מעורבות של יועצים משפטיים וכלכליים הקשורים לחברה ולבעל השליטה בדיוניה, שפגמה באי-תלותה.

בית המשפט קבע כי "אכן נפלו פגמים חמורים בהתנהלותה של הוועדה המיוחדת שמינתה החברה לצורך בחינת הסדר החוב, בעניין מניית הזהב של המדינה, הן לעניין חריגה מסמכות והן לעניין נאותות ההליך שקיימה." ואולם בקשת האישור נדחתה בשל העדר עילה:

על המבקש החובה לשכנע ברף הנדרש לבקשת אישור להגשת תביעה נגזרת, בדבר קיום רכיב של נזק שנגרם לחברה כתוצאה מהפגם בהליך קבלת ההחלטה על ידי הוועדה המיוחדת שלא הביאה את הסדר החוב לאישור נוסף של האסיפה הכללית. נזק וקשר סיבתי זה לא הוכחו כלל ועיקר בפני, ולראיה, המבקש עצמו הודה בחקירתו כי אילו היה מובא הסדר החוב לאישור נוסף באסיפה הכללית, היה מאשרו.

בהמשך הדברים הוסיף בית המשפט:

מובן מאליו שבעולם סטרילי היה מקום שהוועדה המיוחדת לא תקבל החלטה בעצמה אלא תביא את ההחלטה לאישור האסיפה הכללית…  אין אני מקל ראש בפגיעה בממשל תאגידי תקין המתרחשת כאשר אורגנים של החברה חורגים מסמכותם והרשאתם ופועלים בשם החברה. יחד עם זאת, בענייננו מדובר בנסיבות כה קיצוניות הן מבחינת משמעותה הרחבה והעמוקה של ההחלטה אשר עמדה על הפרק והן מבחינת הצורך לקבל החלטה מיידית, תחת סד זמנים דוחק וחשש אמיתי לקריסת הסדר החוב. בנסיבות כאלו אין אני מוצא כי החברה יכולה או צריכה להגיש תביעה כנגד נושאי המשרה בה, על אף הפגיעה בכללי ממשל תאגידי, אשר פעלו בראש ובראשונה לטובתה.

פרשת צים מעוררת שורה של סוגיות משפטיות קשות באופן מיוחד. ניתן אפוא להצר על הצימצום המפליג בניתוח המשפטי ובסימוכין בפסק הדין (שתי הפניות לפסיקה של השופט עמית על תביעה נגזרת ושתיים לפסיקה של השופט כבוב על וועדת דירקטורים). מבלי לחוות דעה לגבי התוצאה, אתייחס כאן לכמה היבטים העולים מן המובאות שלעיל.

בכל הכבוד, ניסוח הדרישה מתובע נגזר להראות רכיב של נזק וקשר תוצאתי אינו מדויק. הדברים נכונים כאשר מדובר בעילה נזיקית. הם אינם תופסים לגבי עילה אמונאית, אשר נזק אינו אחד מיסודותיה, כידוע. כך קובעת הלכת Regal (Hastings) v. Gulliver (ראו ביטון נ' פאנגאיה נדל"ן בע"מ; סלע נ' ארבל), וכך נאמר בענין בוכבינדר נ' הכנ"ר. התביעה בעילה אמונאית היא ביסודה לחשבון (accounting). החשבון עשוי להניב חיוב בגין הפסדים ונזקים, אך זו רק חלופה אחת מני כמה. למעשה, התובע זכאי לדחות את הבחירה בחלופה זו עד לשלב מאוחר במשפט – למשל, כדי להיווכח אם עדיף מבחינתו חיוב בשלילת טובת הנאה (disgorgement).

בפסק דין צים אמנם עמד נזק נטען במוקד הדיון, אך חבות אפשרית אחרת של משיבים אחרים זולת הדירקטורים לא נידונה כדבעי. משנפסק שהליך האישור המשולש היה נגוע ולא הושלם כדין, נותר הסדר החוב כעסקה שלבעל השליטה יש ענין בה. העובדה שהסדר החוב הוא בלתי-הפיך, כפי שנקבע בטעם, אינה מאיינת את חבותו של הלה כמי שלא קיבל הסכמה תקפה של החברה לעסקה. כך גם לגבי חברת צים, שנטען כי קיבלה טובת הנאה מן העסקה. לצד היבטים אלה, שהבליחו בפסק הדין, לא נטענה ולא נידונה חבות אפשרית של צדדים שלישיים.

מכל מקום, כאשר התובע בוחר בפיצויי אמונאות, יחולו על אמידת היקפם כללים שונים מאלה החלים על אמידת הפיצויים בנזיקין או בחוזים לגבי קשר סיבתי. נושא זה הוא מן הסבוכים בדיני האמונאות החדישים, ויש לגביו הבדלים מסוימים בין שיטות המשפט המקובל, בין היתר לגבי מקומו של "מבחן אלמלא" בקשר להפרות שונות (ראו גם רשימה קודמת). מבלי לנסות למצות את הענין, ראוי לעיין היטב בדברי השופט קירבי בבית המשפט העליון של אוסטרליה בפרשת Maguire v. Makaronis:

A purely causative approach, which relieved a defaulting fiduciary of liability unless it were positively shown that such liability was caused by the breach of fiduciary duty would have several disadvantages. … It would present the risk, although such breaches were proved, of effectively sanctioning or at least ignoring the breach by affording no relief to the beneficiary. It would undermine the Brickenden rule which has the advantage of simplicity and the prophylactic consequence of discouraging fiduciary default… It is a rule which helps to fulfil the purposes of equity, which are somewhat different from those of the common law. These include, relevantly, ensuring the strict loyalty and good faith to beneficiaries, the dutiful enforcement of obligations; the deterrence of breaches by fiduciaries of their powers, and, where such occurs, the ready restitution and reinstatement of the beneficiary to the fullest extent possible.

איזכור התכלית המניעתית (prophylactic) מביא אותנו לנקודה האחרונה. לא בכדי אנו מדברים על עסקה "נגועה" בענין אחר. הדימוי הפרופילקטי, שגם הוא לקוח מתחום הנגעים והתברואה, רווח במקורות של דיני האמונאות והוא מבטא יסוד גדול בעיצוב החובות והסעדים כאחד. מינוח זה מוכר לרבים מהמימרה המפורסמת של ברנדייס, כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר."

על רקע זה, ההתייחסות בענין צים ל"עולם סטרילי" היפותטי מבקשת להתלות בכך שעולמנו אינו כזה. המסקנה שנגזרה מכך – כי מבלי להקל ראש, בעולם לא סטרילי ניתן להתעלם מפגיעה בכללי ממשל תאגידי כאשר נושאי משרה פעלו לטובת החברה – מתכחשת אפוא לתפיסת היסוד של דיני האמונאות (וגם לכלל הקונקרטי שפעולה לטובת הנהנה אינה מאיינת הפרה). יפים לכך דברים שנאמרו בהלכת Meinhard v. Salmon, שהדריכה בין היתר את הלכת קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ:

Uncompromising rigidity has been the attitude of courts of equity when petitioned to undermine the rule of undivided loyalty by the “disintegrating erosion” of particular exceptions… Only thus has the level of conduct for fiduciaries been kept at a level higher than that trodden by the crowd.  It will not consciously be lowered by any judgment of this court.

נסיים במזמור לשירות הפרופילקטי (2:30-2:45).